מ ח ו י ב ו ת י ה ו ד י ת פ מ י נ י ס ט י ת 172 47 ההסתתרות שלהן בכל זמן" הגברים, ניתנת האפשרות לשמור את מידת ( , 48 ? ל איזו שאלה נותרה להישא שתיקה שיש כמה שאלות ) או לפחות כמה שכטר, על כל פנים, מכיר בִּ . הכרה זו נמצאת בניסיון שלו להחליש, להיוותר פתוחותשואלות ( שעשויות לא את הטיעון של אלו הדוחפות להשתתפות נרחבת של נשים ) שכלפיו שאין איתו בעיה הלכתית ( אלא את המוטיבציות והאופיהודה כבר כדבר האישי שלהן . בנקודה זו שכטר מאוד ישיר : "בבירור, המוטיבציה לכך שה תקרא את הכתובה היא להצהיר את הדבר הבא : הרבנים, או ליתר ישא פלה נשים לכל אורך המילניום, ומנע מהם את דיוק, אלוהי היהודים, הִ 49 הזמן שחוסר צדק זה יתוקן" . זכויותיהן השוות, והגיע שכטר אינו מנסה לתמוך או אפילו להסביר את הבסיס לגינוי שלו . הוא גם מבהיר את ההשוואה שערך בין החכמים והאל . מבחינה רטורית, הדבראינו עובד יפה בשבילו : חיזוק הסמכות הרבנית ) וממילא זו שלו ( על ידי זיהוי ת כל מי שאינו מסכים עמו בנושא גלוי עם האלוהות, ובהרחבה, מסווג א אינה נשארת היא מינוי נשים לרבניות ככופרים . הצעה זו אינה מקרית ו לאורך זמן . שכטר ממשיך ומזהה את אלו ...
אל הספר