דחיית הטבילה: סמכות הלכתית וכוח המין

147 י ד י ה ר ב נ י ם עוולה שנעשתה בידי אחד הגברים כלפי עמיתה אישה . תוקנה למקווה, עד ש מניעת הולדה . לדחתה את הטבילות שלה כאמצעי מרים, אם לשמונה, לאור הערכתה את הצרכים הרגשיים והמיניים שלה, היא החליטה ש"היא לא רוצה להביא ילדים מוקדם מדי" . היא לא מצאה היתר רבני להשתמש תוך ניצול . ינים לידיה שלה י החליטה לקחת את הענ לכן באמצעי מניעה, על מנת לחתור תחת ו,כת ההלכתיתהכוח שהופקד בידיה על ידי המער את יעדיה המיניים, ומשהה ולעצמהעצמהבקובעתהיאהסמכות ההלכתית, הליכה יום או יומיים לפני שהיא מחכה את הפעילות המינית של בעלה בכך להיטהר במקווה . כטקטיקה גלויה של כוח, כנשק מיני . אפואהמקווה עשוי לשמש לכת למקווה . היה משהו שהטריד אותי,הייתה פעם אחת שבה חשבתי לא ל משהו שהטריד אותנו, שלא פתרנו, כך שלא רציתי ללכת . אך אז הבנתי ) יעל ( . שזה לא דבר טוב לעשות הפכהבכך שהיא באופן מודעהרי העובדה שהיא החליטה כנגד זאת, חרף אפשרות ללכת למקווה או לא, ברור שהיא מודעת לכוחבאשר לבמחשבתה ה . שמצוי בידי אודות הפוטנציאל של חתרנות המצוי באספקט זה של שמירת עלהידע הלכות נידה, הוא דבר שחלק מהנשים הללו הגיעו אליו בכוחות עצמן ....  אל הספר
כרמל