שינויים הלכתיים נעשים מתוך זהירות רבה ( ויש מי שיאמר מתוך יראת הוראה, או אף קיפאון ) , ומתוך שקלול כלל המרכיבים והתוצאות האפשריות, שקילת הנסיבות והצרכים שהתעוררו, ושיקולים חינוכיים וערכיים שונים ‑ סך כל המכלול הזה יביא לתהליך שבסופו הכרעה . שיקולים ציבוריים מטא ‑ הלכתיים ליוו תמיד פסיקת הלכה ושינויים בהלכה המקובלת, ולא אחת קיים בקרב הפוסקים חשש לרפורמה, או ל"מדרון החלקלק", שבו יותרו איסורים מפורשים . גם שיקולי השקפה, אמונות ודעות, משפיעים על הפסיקה ( ראי למשל המחלוקת בעניין אמירת הלל ביום העצמאות, או בעניין העלייה להר הבית ) . בפתח דברי אציע הגדרה, ולפיה בכל הכרעת הלכה בנושא עקרוני, אנו שוקלים ומכריעים בין שני ערכים שונים, ששניהם יקרים ללבנו, ושניהם מחייבים אותנו על פי ההלכה . דוגמה מוכרת היא ההכרעה כי פיקוח נפש דוחה שבת . פסיקה זו לא היתה מובנת מאליה, וחכמינו מתלבטים מנין שאכן כך ( יומא פה ע"א ‑ ע"ב ) . מכיוון שקיבלנו בסיני הן את התורה שבכתב, והן את כללי התורה שבעל פה, המתחדשת בכל דור ודור, הרי שיש בידינו שני בסיסים : הקבוע ‑ תושב"כ והמשתנה ‑ תושב"ע ( הלכה מלשון הליכה ) , כשעיקר תפקיד...
אל הספר