שלום בין איש ואשתו, אלא להשכנת שלום על הבית ויושביו . שכן גם לאדם יחיד יש צער מישיבה בחושך, והדלקת הנר מאפשרת לאדם שלום עם עצמו ועם סביבתו ( רש"י על הגמרא בשבת כג ע"ב ) . המנהג ברבים מן הבתים הוא שהאשה מדליקה נרות ומוציאה בהדלקתה את כל בני הבית ( שו"ע שם סעי' ג ) . יש שנהגו שאם אחת הבנות לא רוצה לצאת ידי חובה בהדלקה היא יכולה להדליק בנפרד ( ראי תשובה בעמ' 64 ) . לפי המנהג האשכנזי, מותר לבעלי בתים שונים לברך על הנרות, כשנמצאים יחד באותו מקום ( אך אין בזה חובה וניתן לצאת בהדלקה של אחד מבני החבורה ) . מנגד, השולחן ערוך חושש לברכה שאינה צריכה, ופוסק שרק אחד מהמדליקים יברך ( שם סעי' ח ) . על כל פנים, אורח או אורחת יכולים לצאת בהדלקת הנרות של בעלי הבית, אם הם ישנים ואוכלים שם באותה השבת . שכן הם סמוכים על שולחן בעלי הבית וממילא יכולים לצאת ידי חובה בהדלקתם ( משנה ברורה שם ס"ק לג ) . לכן גם את כשאת מתארחת אצל הורייך, אף שבדרך כלל את לא סמוכה על שולחנם, במהלך השבת את סמוכה על שולחנם ואינך צריכה להדליק נרות בנפרד מהם . אמנם נשים נשואות רבות נהגו להדליק נרות גם כאשר הן מתארחות בבית הוריהן . אך א...
אל הספר