ומאיימים ? לרוב כשאנחנו נמצאים באפילה ובבדידות, בעיקר בלילות חשוכים בלי ירח, בעיקר כשישנים לבד בבית או מהלכים במקומות חרבים ואפלוליים . שם הדמיון עובד שעות נוספות ואלה בדיוק המקומות שבהם פוגשים בשדים ( ברכות ג ע"א ; פסחים קיא ע"א ) . לעומת זאת כשאנשים הולכים יחד נוצרת תחושת מוגנות, הגורמת לשדים להסתלק ‑ "לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלושה אינו נראה כל עיקר" ( ברכות מג ע"א ) . במקומות מסוימים התלמוד לא רק מכיר במציאותם של שדים, אלא גם מעניק להם שמות ומאפיינים ואפילו קשרי משפחה . הזכרת בשאלתך את לוציפר, אז הוא דווקא שייך למיתולוגיה הנוצרית ולא מוכר במקורות היהודיים, אך התלמוד כן מזכיר שדים ושדות בעלי מאפיינים ספציפיים כמו אשמדאי, סמאל, לילית, שברירי, קטב מרירי ואחרים . מוזכרות גם דרכי התמודדות כנגד שדים ‑ כל מיני לחשים וקמעות, המעניקים לאדם תחושה שהוא אינו חסר ‑ אונים לחלוטין, אלא יש לו הגנה כלשהי מול המסתורי, האפל והלא ‑ נודע . למשל, הגמרא מתירה לצאת בשבת לרשות הרבים עם "קמע מומחה", שכבר הועיל שלוש פעמים ( שבת סא ע"א ) . לכאורה נראה שחכמי התלמוד האמינו שזה אכן משפיע עד כדי ב...
אל הספר