האם מותר לרווקה א‑מינית להרות מתרומת זרע?

אני יוצאת מהנחה שאכן אין מוצא של הקמת משפחה במקרה המתואר, ואין לנו אלא לדון באפשרות להולדה מחוץ למסגרת של נישואין . הפתרון שהרפואה מציעה עבור נשים אלו הוא שאיבת ביציות, שאותן ניתן להפרות מזרע שנלקח כתרומה . הביציות מוקפאות כשהן מופרות או לפני הפריה וכשבעלת הביציות תגיע להחלטה על היריון ולידה ייעשה בהן שימוש . ההנחה היא שאת ההיריון עצמו אפשר לדחות כיוון שהתפקוד של הרחם כנושאת היריון נמשך זמן ארוך יותר מאשר הביציות, שאיכותן יורדת עם השנים ( יש מחלוקת מהו הגיל האופטימלי לשאיבת ביציות, ויש להניח שהדבר גם תלוי במצבה הפיזיולוגי של כל אשה ואשה ) . השאלה המרכזית היא האם ההלכה מתירה ומאשרת את האפשרות הזו . אשר לעצם שאיבת הביציות אין מחלוקת ורוב ככל הרבנים ממליצים לעשות זאת בשלב כזה או אחר, על מנת לשמר את אופציית הפריון . סימן השאלה הגדול הוא על האפשרות של הפריה מתרומת זרע ללא נישואין . יש מן הפוסקים ששללו את האפשרות הזו על הסף מפני שהילד שיגדל יהיה "יתום" מאב . זאת מאחר שברוב המקרים תרומת הזרע נלקחת מבנק הזרע שם הזרע ניתן מגבר אנונימי שניתן ללמוד על אופיו או מראהו ממפרט הצמוד לזרע, אך לא ניתן ל...  אל הספר