על פי הספרא, יש איסור חיתון בין שתי נשים . איסור הנגזר מן הלאו הכללי של "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" . בספר המצוות לרמב"ם נזכר איסור חיתון כזה מדין "ובחוקותיהם לא תלכו" : ובחוקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים להם ולאבותיהם . ושם אמרו מה היו עושים האיש נושא איש ואשה נושאה אשה ואשה נשאת לשני אנשים ( ל"ת שנג ) . לעניין קשר נישואין בין שתי נשים, אם כן, יש מקורות מפורשים לאסור מן התורה . לגבי קיום יחסים כאלה כשלעצמם, העניין נדון בשתי סוגיות בגמרא, האחת במסכת יבמות והשנייה במסכת שבת . בשתי הסוגיות לא מתקיים דיון ישיר בשאלת ההיתר או האיסור של יחסים אלו, ונדונה רק ההשלכה של קיום יחסים כאלה על פסול כהונה . בגמרא ביבמות נדחית דעת רב הונא שנשים המסוללות פסולות לכהונה וזאת, מן הנימוק שאין מדובר בזנות אלא בפריצות בעלמא : דאמר רב הונא : נשים המסוללות זו בזו ‑ פסולות לכהונה ; ואפילו לרבי אלעזר, דאמר : פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, ה"מ איש, אבל אשהאבל אשה ‑ פריצותא בעלמא פריצותא בעלמא ( יבמות עו ע"א ) . בגמרא במסכת שבת מסופר, ששמואל מנע מבנותיו לישון אלו עם אלו במיטה אחת . בתחילה ה...
אל הספר