ומזוזה וספר תורה ( י, ח ) : "כל הטמאין, ואפילו נידות, ואפילו גויים ‑ מותרין לאחוז ספר תורה ולקרות בו, שאין דברי תורה מקבלין טומאה" . גם בשולחן ערוך פסק כך בהלכות ספר תורה ( יו"ד רפב, ט ) . מכאן שאין כל מניעה שאשה תיגע בספר תורה ואפילו היא טמאה בטומאת נידה, ואפילו בימי ראייתה ( דהיינו בזמן המחזור עצמו ) . למרות שלא מצינו בהלכה הגבלות לאשה נידה בכל מה שנוגע לבית הכנסת, מספר ראשונים מזכירים מנהגים שונים שנשים החמירו על עצמן ‑ לא להיכנס לבית הכנסת בעת נידתן ( ראבי"ה ח"א ברכות סי' סח ) ולהימנע מלגעת בספר תורה בימי ראייתן ( אור זרוע ח"א הלכות נידה סי' שס ) , והם משבחים את מנהגן של נשים אלה . לעומת זאת, בספר האגור ( סימן אלף שפח ) כתב שבמדינתו נוהגות הנשים להכנס לבית הכנסת ולהתפלל ולענות לדברים שבקדושה, ורק נזהרות מלהסתכל בספר תורה בשעת ההגבהה בנידתן . הרמ"א ( או"ח פח, א ) הביא את שני המנהגים, וכתב שהעיקר להלכה שאשה מותרת בכל, אבל שהמנהג במקומו להחמיר במנהגים שהזכרנו . אולם הוא הביא גם את דברי שו"ת תרומת הדשן ( פסקים וכתבים סי' קלב ) שגם במקום שנהגו להחמיר, "בימים נוראים, שרבים מתאספים לילך ל...
אל הספר