היכולת האנושית להבחין בין הטוב כשלעצמו ובין הטוב המשועבד לאינטרסים האנוכיים היא הקללה שנגזרה על האדם . עם הגעתו, המצפון שב ומופיע מיד בסיפור הבא . לאחר שאלוהים אינו שועה למנחת קין הוא אומר לו : "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח 18 נראה שאלוהים מצפה שהחוש חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" . המוסרי ‑ המצפון ‑ ינהל את התנהגותו של האדם . אולם בניגוד לציפיית אלוהים שהאדם הוא שישלוט בתשוקתו, התאווה היא השולטת באדם . המצפון אינו מספיק והתאווה חזקה ממנו . דפוס שכזה חוזר על עצמו גם בהמשך, ומיד לפני המבול אלוהים מהרהר : "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת 19 נשיםלִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם . וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" . לבנו למילה "מחשבות" . בהמשך לפרשנות שהצענו נראה כי אלוהים מזהה את מחשבת האדם כרכיב האמור לזהות את הטוב ואת הרע . המחשבה אמורה להכיר באובייקטיביות של המוסר, אך היא משועבדת לאינטרס . אלוהים מצפה שהמחשבה תחבור לתחושה המוסרית והשניים ינהלו את האדם, אולם ב...
אל הספר