האדם . כלומר, הצו המציג את האל מצהיר על חשיבות רעיון התיקון הפוליטי של העולם . הדיבר השני קובע שהייחוד האלוהי איננו מופשט ומצוי בתחום החשיבה 47 הערטילאית, אלא שם דגש על מעמדו של האל כשופט את האדם על מעשיו . 48 הדיבר מתנגדעל האדם נאסר לעשות פסל ותמונה ולו לשם עבודת האל . בצורה בוטה לרעיון העבודה הזרה, והתנגדות זו מהדהדת שוב ושוב לאורך המקרא כולו . מבחינה זו, מדובר בקריטריון להצלחה פוליטית : המקרא שופט מלכים על פי הצלחתם לבער את פולחן העבודה הזרה, עמים ננזפים על שהם עובדים אלוהי שקר, והנביאים מתארים את עבודת האלילים כבגידה באלוהים . הדיבר השני קושר בין השאלה המוסרית לשאלה הדתית . לפי תפיסת המקרא, כשאדם סוגד לאלילים הוא לא רק מכחיש את האמונה אלא גם את מושג הטוב . זו הסיבה שבגינה לכל אורכו של המקרא ישנה זיקה ישירה בין עבודה זרה 49 לפגם מוסרי . הדיבר השלישי ‑ "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר 50 הסיבה לכך היאיִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא" ‑ אוסר על שבועת שווא בשם אלוהים . 51 הדיבר הרביעי עוסקששבועה הנושאת את שם האל לשווא מבטאת זלזול בו . 52 הדיבר דו...
אל הספר