עשרת הדיברות כחוקה

20 כפי שהצעתי קודם לכן, יש לראות באידיאת הקדושה הקולקטיבית אתהחברה . "הנורמה העליונה" או "הנורמה הבסיסית" במונחיו של קלזן, זו שממנה נובעים עשרת הדיברות הנהנים מתוקף של נורמה מסדר גבוה יותר ביחס לחקיקה רגילה . בדומה לעשרת הדיברות, החוקה היא בעלת מעמד ‑ על מבחינה משפטית תוך שהיא מגדירה את עקרונות המשטר ומהווה מסגרת להתנהלות המדינה . בעצם קיומה של החוקה כרוך הרעיון שהוראותיה עדיפות על כל נורמות הניתנות מטעם המחוקק, ושכל בעלי הסמכויות במדינה חייבים לפעול תוך התחשבות 21 בחוקה ובכפיפות לה . אין משמעותה של הטענה שלפיה עשרת הדיברות מתפקדים כחוקה כי עשרת הדיברות כוללים את ההסדרים הפרוצדורליים, את הגדרת גופי הסמכות או את מנגנון השינוי של הוראות החוק . חוקתיותם של עשרת הדיברות מתבטאת בכך שהם כוללים את הערכים המהותיים של החברה ומבטאים את החובה להתנהג 22 המשפט החוקתי של עשרת הדיברות מבטא שימושבהתאם לרצון הריבון . בכוח כפייה מאורגן ליישום של מערכת נורמות . תפקידו הוא ליצור מונופול מוסכם על הפעלת הכוח ולא לעסוק בשמירה ובאיזון אינטרסים של קבוצות 23 או פרטים בחברה . החוקה היא חלק מהמבנה הפוליטי היסודי ...  אל הספר