כתר מלכות

בכמה מישורים . ראשית, המלך הוגבל על ידי חקיקה . המלך לא היה מקור החוק 48 עם ישראל חי על פי חוקי התורה ולמלךאלא כפוף לו ככל אחד מבני ישראל . לא היתה רשות לבטל או לשנות אפילו אות אחת מהם . שנית, הוא הוגבל על ידי הנבואה, שכן הנביא התייצב מול המלך ועצר בעדו אם האחרון סטה מהדרך הראויה . פרשת המלך מלמדת שישנן גם הגבלות ספציפיות יותר : "לֹא ‑ יַרְבֶּה ‑ לּוֹ 50 מגבלה על 49 מגבלה על החזקה בכוח צבאי ; "וְלֹא יַרְבֶּה ‑ לּוֹ נָשִׁים" : סוּסִים" : 51 עוצמת המלך ודרישה לוויסות יצרים אנוכיים ; "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה ‑ לּוֹ מְאֹד" : מגבלה על הטלת מס והכרה ברכוש פרטי . מכיוון שהמלך עצמו היה מחויב להיכנע למצוות התורה, הרי שאם הוא עבר 52 כך, למשל, על המלך היה לכבד על החוק היו דנים אותו ככל אזרח במדינה . את זכות הקניין הפרטי משום שלכל אזרח בישראל זכות שווה לקניין ואין יתרון 53 זאת ועוד, להמלכתו של המלך היתה דרושה למלך על שאר תושבי המדינה . הסכמת העם, וגם החוקה ‑ שבה פורטו זכויות המלך ותפקידיו ‑ קיבלה תוקף 54 חוקי רק לאחר שאושרה על ידי העם . הנביאים התעמתו פעמים רבות עם כתר מלכות כשהשלטון פעל בניג...  אל הספר