העוצמה המדינית מחולקת בין שלושה כתרים השותפים לסמכות השלטונית : התורה, הכהונה והמלכות . לכל אחד ממרכיבים אלה זכויות משלו ומעמד מוגדר 27 התורה היא הכלי שבאמצעותו מועברים חוקי האל לעם במערכת השלטונית . ישראל, והנביאים הם הכלים האנושיים שבאמצעותם מתפרשים ומקבלים ביטוי ממשי דברי אלוהים . באמצעות הלוויים והכהנים נוצר הקשר בין האל והעדה, והם גם אלו המייצרים טקסים משותפים וביטויים סמליים לקרבה בין הצדדים . בסמכותו של המלך לטפל בחיי היום ‑ יומיים של העדה, ובאחריותו להסדיר את היחסים האזרחיים לפי תנאי הברית שניתנו בתורה . בדומה לרעיון האיזונים והבלמים, לכל כתר תחום אחריות מוגדר שמחייב אותו לפקח מבחינה חוקתית על שני הכתרים האחרים, וכך מאפשר לנציגיו לקחת חלק בממשל העדה . כל כתר נהנה מאוטונומיה ומסמכות עצמאית בתחום שיפוטו : רק הנציג הבכיר של הכהנים רשאי להיכנס לקודש הקודשים ; רק נציג המלכות רשאי להוביל את העדה למלחמת רשות ; פרשנות חוקתית מקבלת תוקף רק על ידי נציגי כתר תורה . במקביל לכך, לאף כתר אין זכות חוקתית לחדור לתחומי הכתרים האחרים ולנשל אותם מתחומי האחריות המוגדרים בחוקה . עם זאת, הכתרים תלוי...
אל הספר