וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים : וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ 38 יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ . נראה כי התלונות משקפות חרדה רגילה של בני אדם שנתקלו בקשיי המסע המדברי . משה ומנהיגי העם מרחיקי ראות, ולכן יכלו לראות בעיני רוחם את הארץ המובטחת ומתוך כך לשאת את הקושי המדברי של ההווה . לעומתם, האספסוף התקשה להביט לטווח הארוך וביקש תוצאות בטווח הקצר . לכאורה מדובר בעימות בין חומרנות העם לבין אידיאליזם המנהיגים, בין צורכי ההווה לבין הבטחת העתיד . ואולם המחלוקת בין העם למנהיגיו איננה רק המחלוקת הפוליטית הרגילה . נראה כי סלע המחלוקת האמיתי הוא אחר : למעשה, אנו עדים כאן לוויכוח על משמעותה של החירות עצמה . כך מפרש מדרש ילקוט שמעוני את המילה "חינם" בפסוק לעיל : הדגה אשר נאכל במצרים חנם וכי יש בענין שהיו המצרים נותנין להם דגים חנם והלא כבר נאמר ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם, אם תבן לא היו נותנים להם בחנם דגים היו נותנים להם חנם, ומה אני אומר 39 חנם, [ חנם ] מן המצות . מקובל שפירוש המילה חינם הוא ללא תשלום, אך ילקוט שמעוני טוען שהמילה חינם אינה מוס...
אל הספר