מגיעים אל הנורמה העליונה . הנורמה העליונה אינה שואבת את סמכותה משום נורמה המצויה מעליה, והיא איננה מצויה רק במעלה הרצף הנורמטיבי, אלא מהווה גם את נקודת השחזור שבה מתחיל הרצף הנורמטיבי . למקור התוקף של הנורמה העליונה ניתנו תשובות מגוונות כגון : האמנה החברתית, הסכמת הרוב, 99 התבונה ורצון האל . באופן קונקרטי, נוכל לחשוב על כך באופן הבא : ישנה תקנה עירונית שלפיה אסור לחנות לצד מדרכה הצבועה אדום ‑ לבן . תקנה זו משקפת נורמה חברתית שנהפכה לנורמה משפטית : הציבור מעוניין בקיומם של מרחבים מסוימים שבהם התנועה תתנהל ללא חניה בצד הדרך בגלל שלל נסיבות כגון רוחב הכביש או סכנה . לכן חוקקה תקנה עירונית המקבעת את הנורמה החברתית והופכת אותה לנורמה משפטית ‑ וזו בתורהּ מעצבת התנהגות "נורמטיבית" של נהגים . התקנה העירונית המשפטית נובעת מבחינה יסודית יותר מחוק אחר שתכליתו להסדיר את חופש התנועה במצבים הדורשים הגבלה של חופש התנועה . ואולם עצם חוק חופש התנועה נובע מעיקרון נורמטיבי של חופש התנועה . כך גם חוק חופש התנועה מצוי בסתירה עם חוקים אחרים ואף עם עקרונות נורמטיביים אחרים . ההסדרה החוקית של עקרונות נורמטיבי...
אל הספר