כעת אסביר בפירוט את המודל, תוך שאתחיל ברמת הפרט . האל מעניק הנחיות שאותן הפרט תופס ברוחו ונדרש לבצען בגופו . תרגול ההנחיות החומריות ‑ המצוות ‑ על ידי הגוף משנה את רוחו של הפרט והופך אותן לאינטואיטיביות ומובנות מאליהן בעבורו . זוהי הקדושה בקרב הפרט : המצווה האלוהית נעשית לטבע אנושי, לא בגלל כפייה חיצונית אלא כביטוי של רצון 69 כלומר, מעתה אדם מקיים מצוות משום שהוא רוצה בכך ולא כי הואפנימי . חווה אותן ככפויות עליו . המרה זו, שבה ההנחיה הרוחנית נתפסת בתחילה כצו חיצוני ( הטרונומי ) ולבסוף כרצון פנימי ( אוטונומי ) , היא השלב הראשון של תהליך ההתקדשות . תפיסת המקרא היא כי משמעות צלם האלוהים שניתן באדם מגיעה לידי ביטוי בכוח האדם לקדש את חייו . אמנם האדם יכול לקיים מצוות משום שהוא חייב, בגלל יראה מהאל, לחץ חברתי או חינוך מילדות, אבל הוא יכול לקיים אותן גם כתוצאה מרצון פנימי, כביטוי למהותו העמוקה . אדגים כיצד המודל עובד באמצעות בחינה של מצוות השכחה . הציווי האלוהי קובע : "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם מצוות טרנסצנדנטיות קדוש...
אל הספר