מגמתו של פרק י' מתחדדת ביתר חריפות בפרק העוקב : וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים . וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם . וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר . וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן 29 נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ . ציון מקומה של יוזמת המגדל בארץ שנער מעניק לסיפור ייחוס שלילי, שכן בבל מסרבת לקבל את מגמת הפיצול האנושי ואת הגיוון הלאומי והתרבותי, ובמקום זאת מבקשת להעמיד חזון של אחידות אוניברסלית, מחשבתית, תרבותית, 30 שאיפה זו להגיע לשמיםלשונית ולאומית ; כאמור, "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" . באמצעות המגדל מבטאת את הרצון להינצל מן המבול האלוהי ; במילים אחרות, לשלול מן האל את היכולת להעניש את בני האדם על הפרת החוק האלוהי . כך חותרת הממלכה לאחד את המין האנושי כולו במרד גלוי כנגד השמים . וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲ...
אל הספר