תנו לאבנים לדבר 76 לאסכולה השלטת בברנז'ה נסובה סביב שאלה עקרונית : האם ניתן לסמוך על התנ"ך כמקור היסטורי בעל ערך ? במהלך העשורים האחרונים, צמחה בישראל קבוצת ארכאולוגים חדשה שנודעה כ"מינימליסטים" — אקדמאים ישראלים שביססו את הקריירות שלהם על הקטנת חשיבותו של התנ"ך כמסמך מהימן, או אפילו על שלילתו המוחלטת . דמות מובילה בתנועה הזו היה ישראל פינקלשטיין, פרופסור כריזמטי לארכאולוגיה מאוניברסיטת תל- 19 המינימליסטים היו כה שקועים בגישתם, עד שפינקלשטיין אביב . תיאר ארכאולוגים שהשתמשו בתנ"ך כמקור כמי שאומרים "דברים פרימיטיביים", והוסיף שכאשר ראה אותם מציגים את עמדותיהם על 20 במה הוא רצה "למות ממבוכה" . אילת, לעומת זאת, הייתה בעלת חשיבה עצמאית ולא הושפעה מטרנדים אקדמיים שאותם ראתה כקצרי מועד . היא האמינה שבמקרים רבים ישנן ראיות מקיפות לכך שארכאולוגיה אכן תואמת את התנ"ך ושיש לכל הפחות להתייחס אליו בעבודה . בכל פעם שהמינימליסטים אתגרו אותה, הייתה אילת עונה בפשטות : "תנו לאבנים לדבר בעד עצמן" . היא האמינה בכל ליבה שכשהאבנים "מדברות", האמת נחשפת . כהוקרה לרדיפתה אחר האמת ולמחויבותה הבלתי מתפשרת לחקירה ...
אל הספר