הדרה לעיר דוד 69 אחי הגדול ג'פרי ראה עד כמה אני לא מאושר בבית הספר למשפטים וזכר עד כמה הייתי מלא חיים כשחזרתי מביקוריי בישראל . ב- 1 בנובמבר 1999 הוא התקשר אליי לצורך אחת מהשיחות האלה שפשוט משנות את חייך : "אתה חייב להפסיק לחיות את החלומות של אחרים", אמר לי . "אם אתה רוצה לחיות בישראל — לך תחיה בישראל ! תגשים את החלומות שלך, לא את החלומות של אמא ואבא" . זו הייתה הדחיפה שהייתי זקוק לה . עליתי לישראל ב- 10 בינואר 2000 , ובהחלט הרגשתי שאני לא רק מהגר לארץ אחרת, אלא אכן מעלה את חיי למקום נשגב יותר . עברתי חודשים אינטנסיביים של לימודי עברית והתגייסתי לצה"ל ב- 10 בספטמבר . רצה המזל וארבעה ימים בלבד לפני שהתייצבתי בבקו"ם, ישראל נכנסה לאחת התקופות המדממות בתולדותיה — האינתיפאדה השנייה . בתקופה ההיא, כמו היום, צה"ל היה זקוק בדחיפות לאנשים שייצגו את עמדת הצבא והמדינה בעולם, ואני עברתי מסלול מהיר שבסופו הפכתי לקצין בדובר צה"ל — תפקיד שספק אם הייתי מגיע אליו לולא הייתה המדינה נתונה במצב מלחמה . אבל משהו אחר ששינה את חיי קרה לי בדיוק לפני שהתגייסתי לצבא . הייתי באוטובוס בדרכי לחתונה של חברים, כשעלת...
אל הספר