האם אבדה התקווה לשלום?

שמע ישמעאל | 443 נפשי . אולי זה כתוצאה מכך שהסביבה הקרובה אליי גם היא מיואשת מהסיכוי לשלום . אולי גם אני מושפע מהשיח בתקשורת שמלגלג, ובצדק, על כל מיני הזויים למיניהם שמדברים על יוזמות שלום בעת מלחמה, ואולי זה בגלל שהמלחמה עודנה ממשיכה בעת אני כותב את שורות אלה . הסיכוי לשינוי של ממש ביחסי יהודים ופלסטינים בשנים הקרובות ירד, ולמרות כל זאת, אני עדיין מאמין בשלום באמונה שלמה, אף אם להערכתי יחלפו לפחות עשר שנים עד שיהיה סיכוי ממשי לכך, וגם זאת רק בתנאי שיתחולל תהליך חינוך עמוק בקרב האוכלוסיות . אני עדיין מאמין בשלום משתי סיבות עיקריות : הראשונה, מתוך האמונה הבלתי ניתנת לשבירה בנצח ישראל ובחזון הנביאים . השנייה, כי אני עדיין זוכר את הפער בין הרגשתי בזמן האינתיפאדה השנייה, כאשר התקוות לשלום התנפצו לרסיסים, לעומת הרגשתי בחלוף כעשור עת התחלתי ביוזמת 'הבית' . באותה תקופה הייתה תחושה שישנה תקווה שדברים באמת יכולים להשתנות, ואכן כך קרה, לפחות לי ברמה האישית ועם הקהילה הקטנה והנפלאה של חברי ופעילי 'הבית' . אני מניח שבאופן דומה, גם אם כעת אנו חשים שאין סיכוי, עוד יבואו ימים שבהם חסדי שמים ייפתחו לי...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר