שמע ישמעאל | 281 וַנֹּאמֶר אַחֲרָיו אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל : 'הִתְנָחַלוּ בָּאָרֶץ, וְהָיָה בְּבוֹא מוֹעֵד פְּקֻדַּת הָאַחֲרִית, נֱקָבֵּץ אֵתְכֶם אָרְצַה יָחְדֳיו מְעֹרָבִים ( שם, 104 ) . ראשיתה של סורה 17 , העוסקת בחורבן ( סורה 17 , 1 – 10 ) והמשכה של סורה 17 העוסקת בגאולה ( סורה 17 , 104 ) מנוסחות כפניית אללה לבני ישראל . בחלק הראשון מדובר בזמן עבר שבו התרחשו שני אירועי החורבן, והחלק השני מדבר בזמן עתיד שבו אללה יביא את בני ישראל "מְעֹרָבִים" לארץ . על פי פרופ' אורי רובין, ניתן להבין מכאן שמשמעותה המילולית של המילה "הָאַחֲרִית" בחלקה השני של הסורה איננה "הבטחת הפעם השנייה" אלא "הבטחת האחרית", ולראות במתואר בפסוק זה את שיבת עם ישראל לארץ ישראל בעתיד, בתקופת אחרית הימים . אמנם לכאורה החלק המדבר על הגאולה עוסק בשלב היסטורי קדום בהרבה מזה של החורבנות, שכן הוא מדבר על מזימתו הכושלת של פרעה . אולם כיוון שהחלק העוסק בחורבן מסתיים בביטוי "פְּקֻדָּתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה", והחלק העוסק בגאולה מדבר על "פְּקֻדַּת הָאַחֲרִית" כבשורת רחמים, נראה שמדובר כאן על מועד עתידי שבו אללה יביא ארצה את בני ישראל ....
אל הספר