244 | ינון דן-קהתי לרווחתי התברר שהדוד שלו הוא הקצין הפלסטיני שפיקד על הגזרה בה התרחש האירוע . מהרגע הזה השוטרים הפלסטינים כבר היו יותר אדיבים כלפיי . הם הכינו קפה לעצמם, הציעו גם לי וכמובן שלא יכולתי לסרב . כל העניין התנהל בזכות עאדל באופן רגוע וללא דרמה . בעוד אנו עומדים במחסום של המשטרה הפלסטינית, התפתחה בינינו שיחה על המצב וגלשנו לדבר על פוליטיקה ועל העתיד הצפוי כאן ליושבי הארץ . "רק שתדע שאין לנו בעיה שיהודים יכנסו לכאן, זאת הממשלה שלכם ששמה את השלטים האדומים . הלוואי והמצב יחזור להיות כמו שהיה לפני האינתיפאדה הראשונה", אמר לי הדוד של עאדל . "זה נכון" עניתי, למרות שבתוך תוכי רציתי להתרעם ולהביע את דעתי על הרשות הפלסטינית ללא תקינות פוליטית, אבל אמרתי לעצמי : "תחייך, תמשיך לשתות את הקפה שלך ותהיה ילד טוב" . אך למען האמת, יש סיבה לכך שהשלטים האדומים נמצאים היכן שהם נמצאים . בנוסף לצד הישראלי, גם לפלסטינים ולפת"ח אחריות רבה להיותם שם . אמנם הרשות הפלסטינית מצילה חיים של יהודים הנקלעים לשטחה ועובדת בשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל, אך היא גם משלמת משכורות חודשיות למחבלים רוצחים ומחנכת לה...
אל הספר