שמע ישמעאל | 227 נפתח בפני, ותפיסות רבות הלכו והתגבשו אצלי כתוצאה מההכרות עמם . גיליתי שאין כמו דיאלוג במפגש בין אישי, שערכו רב לאין שיעור מהאינטראקציה הממוחשבת שמתנהלת באמצעות מסך ומקלדת ברשתות . התברר לי כמה חשוב להתמקד בבניית קשרים בשטח, על קפה, פנים אל פנים, במיוחד בהתחשב בתרבות הערבית שהינה חמה ואנושית ביסודה . מהרגע שנוצר אמון וקשר, הייתי מחויב לשמור על ה"דבק", כלומר על המשך קשר רציף ועל תחזוקתו, על ידי קיום מפגשים נוספים, פעילויות, ובעיקר, באמצעות ביקורים בבתי הפעילים הפלסטינים שכבר הפכו לחברים . בהתחלה, הקשר והמחויבות נבעו ממקום אידיאולוגי, מתוך אמונתי כי השאיפות שלנו כיהודים לא יוכלו להתממש בלעדיהם . בהמשך, הם הפכו למחויבות כלפי חברים שלמדתי להכיר ולהעריך . כראש הארגון, גם חשתי אחריות והערכה כלפי פלסטינים שבחרו להצטרף לאידיאולוגיה המשלימה עם שיבת ציון וישראל שכלל איננה פשוטה מבחינתם, בהיותה יוצאת כנגד ההתנגדות הפלסטינית . בלתי אפשרי לרדת במשקל כשיש לך חברים פלסטינים . הוזמנתי לארוחות משפחתיות נפלאות עם אוכל עשיר ממטעמי המטבח הפלסטיני — וואראק דוואלי ( עלי גפן ממולאים ) , אוּזי...
אל הספר