כיצד על היהדות להתייחס לנביא מוחמד, לקוראן ולאסלאם?

212 | ינון דן-קהתי היהודי, אשר גם חקר את האסלאם לעומק, קבע כי האסלאם איננו עבודה זרה : אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם . והם מייחדים לא-ל יתעלה ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי . ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים שאנו אומרים שיש לא-ל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה . . . וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין, שאם השתחווה אדם לבית עבודה זרה, והוא סבור שהוא בית הכנסת, הרי לבו מסור לשמים . וכן אלו הישמעאלים היום כולם, טף ונשים, נכרתה עבודה זרה מפיהם . . . אבל בייחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל ( תשובות הרמב"ם, ק"ס, ג' ) . הנביא מוחמד כבש את המזרח התיכון באמצע המאה השביעית, והביא את אמונת הייחוד ודת האסלאם לכשני מיליארד איש . בראייתי, אם לאחר כמעט 1,400 שנה, האסלאם, הקרוב ליהדות מבחינת יסודות האמונה יותר מאשר לכל דת אחרת, עדיין כאן, מסתבר שזהו רצון ה' . לכן, הבעיה שלנו כיהודים איננה עם דת האסלאם, אלא עם הפרשנות האסלאמית האנטי-ציונית לקוראן שמתיימרת להחליף את היהדות ולבטל אותה, במקום ששתי הדתות ימלאו יחד כל אחת את תפקידה הייחודי . אחת הדמויות ...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר