שמע ישמעאל | 151 שלנו . במקום לייצר עבורנו את המסגרת לשבת ולדבר בינינו, מילאו את זמננו בשיטות ובפתרונות שלא התכתבו עם התרבות והמאפיינים הייחודיים לאזורנו . נקודת אור אישית עבורי היתה כאשר אחי הגדול נמרוד, איש עסקים מצליח המתגורר עם משפחתו בשוויץ, הגיע באחד הערבים ולקח חלק באחד הדיונים . אחי, על אף היותו ישראלי שגר בפזורה, ייצג בדיון ערכים יהודיים שביטאו כבוד לאומי-אמוני ובד בבד סיפק תובנות אוניברסליות שיצרו חיבור עם הפלסטינים בסמינר . לבי נמלא גאווה מנוכחותו . בהמשך הסמינר, באחת ההפסקות מהרצאה שעסקה במשנתו של המהטמה גנדי, ישבנו יחד לעשן סיגריה — אני, יובל — פעיל של שלום עכשיו וכאמל — פעיל פלסטיני של לוחמים לשלום מאזור בית לחם . התפתחה בינינו שיחה שזכורה לי במיוחד : אני : כאמל, מה אתה מעדיף, להיות חלק מישראל במסגרת של מדינה אחת, עם אותן זכויות וחובות וחופש תנועה בכל הארץ, או שתי מדינות ומדינה פלסטינית, אבל בלי שתוכל גם לגור בתל אביב למשל ? כאמל : אנחנו לא נסתפק ב- % 22 מפלסטין ההיסטורית . אם אוכל לחיות בכל הארץ כמוכם, ברור שעדיף לי להיות חלק מישראל . הכל תלוי בתנאים . התשובה של כאמל לא ...
אל הספר