שמע ישמעאל | 119 מוכיחה כי מדינת ישראל אינה נגועה בגזענות ממוסדת כפי שמנסים לייחס לה . בעיקר בולטת העובדה שרוב הקולות אשר מאשימים את ישראל באפרטהייד, אינם מסוגלים להתמודד עם השאלות הלאומיות והתיאולוגיות שעומדות בשורש הסכסוך . ההשוואה של מדיניות ישראל למדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה מתעלמת במכוון מכך שבין הים לנהר ישנן שלוש ישויות פוליטיות שנמצאות במצב מלחמה, אשר לכל אחת מהן משטר שונה וחוקים שונים — מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס . חשוב לציין כי להבדיל מישראל, בה חיים ערבים כשותפים מלאים בכל תחומי החיים, השתיים האחרונות הן ישויות בהן יהודים לא יכולים להתגורר ואף לא לנוע בבטחה, ושהעונש הקיים בחוקיהן על פלסטינים המעוניינים למכור רכוש או קרקעות ליהודים הוא מוות . ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שמיישמת באופן המוצלח ביותר את ערכי חופש הבחירה, חופש הביטוי וחירויות הפרט, ולמרות זאת הדבקים בטענת האפרטהייד מתמקדים בה באופן מעוות ומשתמשים בסטנדרטים כפולים נגדה . לעומתה, הרשות הפלסטינית וחמאס, אשר חומסות את חופש הבחירה, חופש הביטוי וזכויות הפרט של נתיניהן, זוכות לביקורת רפה, אם בכלל . ית...
אל הספר