הסתירות התיאולוגיות של האסלאם ביחס לירושלים והציונות

96 | ינון דן-קהתי לא היה להם קושי להכיר בכך שהיה בית מקדש בירושלים . הפרשנות האסלאמית האנטי-ציונית, שעד תחילת המאה העשרים עוד הכירה בהיסטוריה היהודית של ירושלים ובמיקומו של בית המקדש בהר הבית, שינתה כאמור את פניה בתגובה לשיבת ציון והיא מבטלת מאז בעקביות את הקשר היהודי לירושלים . באופן פרדוקסלי, התמקדותו האובססיבית של האסלאם האנטי-ציוני בירושלים ושכתוב הסיפור הפלסטיני והמוסלמי ביחס אליה מוביל לסתירות תיאולוגיות הולכות וגוברות המתבטאות בעיקר ברבדים הבאים : א . המאבק האסלאמי נגד הציונות הביא להעלאת מעמדה של ירושלים למקום בו היא לא הייתה מעולם בתפיסת האסלאם, וכנגד רוח הקוראן . הואיל ומגמתו של הנביא מוחמד הייתה לרכז את הפולחן והמיקוד הרוחני לכיוון מכה, עליית חשיבותה הדתית של ירושלים באסלאם גורעת מחשיבותה של מכה כמוקד רוחני, ומנוגדת למגמתו . ב . ביטול התורה והטענה לזיופה על ידי הפרשנות של האסלאם האנטי-ציוני מהווה סתירה לדברי הקוראן עצמו, ויותר מכך, טענתם של המוסלמים לביטול הברית בין הקב"ה לעם ישראל וביטול ייחודה של ירושלים במסגרת הברית הזו מהווה לא פחות מכפירה, כפי שאראה בהמשך הספר . באופן פ...  אל הספר