ציוני דרך במעמד ירושלים בעולם האסלאם

שמע ישמעאל | 93 יִשְׁתַּבַּח ( אַלְלָה ) אֲשֶׁר הִסִּיעַאֶת עַבְדּוֹ לַיְלָה מִן הַמִּסְגָּד הַקָּדוֹשׁ אֶל הַמִּסְגָּד הָקִיצוֹן אֲשֶׁר בֵּרַכְנוּ אֶת סְבִיבָתוֹ, לְמַעַן נַרְאֵהוּ מֵאוֹתוֹתֵינוּ, כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַוְהָרוֹאֶה ( הקוראן, סורה ,17 פרשת המסע הלילי, 1 ) . רוב הפרשנים המוסלמים מזהים את "אל-אקצא" הנזכר בקוראן עם הר הבית וירושלים, אך חלק מזהים אותו בג'יעראנה הנמצא בחצי האי ערב . חלק מהפרשנים המוסלמים מפרשים את המסע של הנביא מוחמד כחוויה רוחנית, וחלקם מפרשים אותו כמסע ממשי . על פי מקורות אסלאמיים, בראשית ימי האסלאם, הנביא מוחמד שפעל בעיר מכה ושאף לכך שהיהודים ייראו בו כנביאם, הנהיג את כיוון התפילה ( "קיבלה" ) לירושלים והחזיק במנהג זה במשך כשנה וחצי . למרות שלאחר נדידתו לאל-מדינה ( "ההיג'רה" ) כיוון התפילה הוסיף להיות לירושלים, החליט הנביא מוחמד שהכַּעְבָּה ( מבנה מקודש למוסלמים במכה ובתוכו אבן שחורה ) משמעותית יותר עבור המוסלמים ושינה את כיוון התפילה למכה, בין היתר על מנת לבדל את מאמיניו ממנהגי היהודים . מאז הכיבוש הערבי של הארץ במאה השביעית לספירה, הפכה ירושלים להיות מרכז ...  אל הספר