הכרה בלאומיות היהודית ובשלטון יהודי בארץ ישראל

שמע ישמעאל | 63 יָדָם אֶת ( הָרָעָה ) אֲשֶׁר נִשְׁמְרוּ ( מִמֶּנָּהּ ) ( שם, סורה ,28 פרשת הסיפור, 5 – 6 ) . פסוקים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הכחשת ירושת הארץ והקשר ההיסטורי של היהודים לריבונות על ארץ ישראל תוך הטענה שהיא אדמת וואקף ( הקדש ) אסלאמית . על מנת להתמודד עם הסתירה הזו, טוען האסלאם האנטי-ציוני שאין קשר בינינו, היהודים החיים כיום, לבין בני ישראל מתקופת התנ"ך הנזכרים בקוראן . אולם בטענתו זו הוא מכחיש עקרונות יסוד בקוראן עצמו ונקלע לסתירה תיאולוגית עמוקה אף יותר, אשר אותה נברר בהמשך הספר . הצורך התיאולוגי האמור לבטל את הקשר ההיסטורי בין עם ישראל המקורי, לעם היהודי כפי שהוא היום, מוביל לכך שאחד המוטיבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב בתעמולה האסלאמית האנטי-ציונית הוא שהיהודים הם קהילה דתית שמצבה הטבעי הוא חיים תחת חסות השלטון המוסלמי . מכך עולה שהם אינם אמורים להיות בעלי כוח, שלא לדבר על בעלי ריבונות משל עצמם . יש לשאוף לחזרה לעידן "הנכון" שהתקיים במאה השביעית, שבו היהודים היו חלשים והיוו סוג של קורבן שאף גורם לא רצה ולא יכול היה להושיעו, מלבד המוסלמים שלקחו אותם תחת כנפיהם . כינון ה...  אל הספר