שלום לא עכשיו 110 אך שוב ושוב ערפאת סירב . הוועידה והמהלכים שאחריה הסתיימו בכישלון, וחברי המשלחת חזרו ארצה לממשלה שמצאה עצמה במשבר פוליטי חמור, ולְמה שיתברר במהרה כשנים עקובות מדם של טבח ברחובות ישראל, בעידוד ובהכוונה מודעת של ערפאת . ערפאת הצהיר מן השפה ולחוץ על כך שלא ינקוט אלימות, אך השטח דיבר אחרת . "אין פרטנר לשלום בעת הזאת", הכריז ברק, גם אם לא הפסיק לנסות בכל זאת למצוא את הפרטנר האבוד, בוועידות פסגה בפריז ובשארם א-שייח', וזאת כשהאש בארץ בוערת . מפנה שנות האלפיים סימל מפנה גם בתחושות הציבור . את האופטימיות של שנות ה- 90 החלה להחליף מלנכוליה קלה וסימנים של פיכחון . המשא ומתן מול ערפאת נתקל בסירוב ובאלימות . המשא ומתן מול סוריה, שבו ישראל התחייבה בפועל לנסיגה כמעט מכל הגולן, היה תקוע . היה ברור שצריך לשנות אסטרטגיה . אך במקום לעצור לרגע ולהקשיב למה שהפלסטינים אמרו לנו במילים ובמעשים, החלטנו שאם הם לא מסוגלים לחתום על הסכם שמאפשר להם להתקיים במדינה משלהם תוך סיום הסכסוך והתביעות מול ישראל, אנחנו פשוט נכריח אותם לקחת את השטח ולשלוט בגורלם בלי לדרוש דבר . צוברים וובות בשוק האפורו ממשכ...
אל הספר