פרק 2: נקודת מפנה: הסכם השלום עם מצרים

שלום לא עכשיו 50 נאומו של נשיא האויבת הגדולה של ישראל בבית המחוקקים שלה ריגש וסחף אומה שלמה, שעדיין ליקקה את פצעי מלחמת יום הכיפורים המדממים . בסיומו של ביקורו בן שלושת הימים, לאחר ביקורו ב"יד ושם", נאמו שני המנהיגים, ומנחם בגין הנרגש אמר את מילותיו ההיסטוריות : " No more war , no more bloodshed " חמישה חודשים בלבד לאחר שנכנס למשרד ראש הממשלה והוביל מהפך פוליטי היסטורי, היה מנחם בגין שותף למהפך גדול לא פחות . מצרים, בעלת ההיסטוריה המפוארת, ראתה עצמה מאז ומתמיד מעצמה אזורית ומנהיגת העולם הערבי . מאז קום מדינת ישראל היא גם הייתה אויבתה הגדולה ביותר . עצם הכרזת העצמאות של המדינה היהודית הייתה בעיניה עילה למלחמה : מפציצים מצריים הטילו פצצות על תל-אביב, וצבא מצרים פלש אל המדינה כשהוא מתקדם בשני טורים — האחד לכיוון תל-אביב, והאחר הגיע עד קיבוץ רמת רחל שבפאתי ירושלים . בזכות תושייה, אומץ, ולבסוף גם מזל, נהדפו הכוחות המצריים . אך שביתת הנשק שנחתמה ב- 1949 לא הייתה בעיני מצרים סוף פסוק ( ולכן כונתה רק ״שביתת נשק״ ) . מצרים, ששלטה ברצועת עזה, אפשרה, ולעיתים אף עודדה, מתקפות של נקודת מפנהו הסכם ה...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר