בין מנהגי העדה שהשתרשו במשך אלפי שנים לבין ההלכה הנהוגה בקרב כלל קהילות ישראל . מסורות נפגשות הנתק של קהילת ביתא ישראל מן ההלכה שהתפתחה בשאר העולם היהודי לא אירע בשל ניתוק וריחוק גאוגרפי בלבד, כפי שהציעו החוקרים הרב יואל בן-נון וניר שגיא . ראשיתם של צאצאי שבטי ישראל באתיופיה – אם בימיהם של שלמה המלך ומלכת שבא, כמסופר בעדה, אם מתוך גלות עשרת השבטים בידי אשור, כפי שנרמז בתלמוד, ואם בנסיבות אחרות – נטועה בעבר הקדום, לפני חורבן בית ראשון וגלות יהודה . סביר יותר להניח כי מדובר במחלוקת עקרונית ובאי הסכמה יסודית עם הפרשנות החדשה של התורה שבכתב, כפי שפותחה בעיקר על ידי חז״ל . הנחה זו מסבירה מדוע מנהגי קהילת ביתא ישראל נושאים אופי קדם תלמודי מובהק . הקהילה לא הושפעה מן המהפכה הרבנית, ואף בחרה לא לקבל את הנהגותיה גם כאשר נחשפו יחידים לקיומה במהלך המאה ה- 19 . במובן זה, אפשר לומר כי ביתא ישראל היא קבוצה יהודית שהתפתחה מחוץ לקנון הטקסטואלי שעוצב בידי החכמים לאחר חורבן בית שני . בשעה שהמסורת הרבנית הלכה והתגבשה סביב המשנה, התלמוד והספרות ההלכתית, יהדותם של הגולים באתיופיה התפתחה בערוץ עצמאי משלה, ב...
אל הספר