1 2 7 גיליון 48 בושה וזְה הופך אותה לרגישה . ועוד אמַרו שכָולם חַיים בתנִועה, מַתחַתנִים ומַתגרשים, מַפרקים מַשפחַה, מַתאוששים ומַוצאים אהבה חַדשה, ואילו היא מַקימַה גדרות, מַבצרת חַומַות ומַציבה דוקרנִים בכָנִיסה, כָדי לוודא שאף אחַד לא יוכָל עוד להיכָנִס ולהרעיד לה שוב את הלב ולהשאיר אחַריו אדמַה חַרוכָה . בשנִים שלאחַר מַכָן הפכָה לשוּנִמַית שמַחַמַמַת בלילות את מַיטַתם של גברים . תנִועת הגוף עמַדה בנִיגוד ללב הקפוא, והיא התנִועעה על רחַבת הריקודים, בברים תל-אביביים ובמַסיבות רוויות אלכָוהול וסמַים, עוטַה חַזְות חַזְקה כָמַו שציפו מַמַנִה, חַסרת מַנִוחַה, זְועקת בשקטַ כָדי לא לעמַוד עירומַה במַרכָזְ הזְירה וכָולם מַצביעים עליה : הנִה זְאת שבחַור הפך את הלב שלה למַאפרה . סגור וחַתום . מַודחַק ומַוסווה . לא מַתרפה . ערב אחַד הזְמַין אותה אחַד החַברים למַסיבה סגורה בדרום העיר . הוא עמַד מַאחַורי הבר ודאג להשקות אותה במַוחַיטַו . קירותיו של האולם שנִשכָר בפאתי פלורנִטַין היו שחַורים, ורחַבת הריקודים נִמַלאה זְוגות זְוגות . בקומַת הגלריה החַשוכָה התמַזְמַזְו גופים על ספות מַהוהות ומַהולו...
אל הספר