3 7 גיליון 48 6 . גם כָשאמַרת שרצונִך מַסתכָם בקשר אפלטַונִי, האמַנִתי שעוד מַוקדם להתאבל על שנִינִו . חַשבתי שעינִיך עוד ישובו וינִצצו במַמַזְריות ילדית ; שאהיה שוב לעורב המַהופנִטַ מַאבן חַן, מַהיופי שלעולם לא יחַדור את אפלת נִוצותיו . חַשבתי שלא אחַזְור ואקרקר אודות הפצע הפעור, שמַסרב להגליד ואיש אינִו טַובל בו את שפתיו . אתה כָבר ידעת היטַב, וכָך גם כָולם : לפעמַים אנִי רוצה לעוף הרחַק, רק כָדי לראות אם יסורו בעקבותיי . רציתי כָל כָך לעוף הרחַק, אך בפועל המַשכָתי ללטַף במַבטַי את האבן הקרה, ביראה השמַורה לדברים הפגיעים מַכָול . 7 . לו יכָולתי לוותר על שגיונִותיי עבורך, ולהנִיחַ לדמַותך לעד – האם היית הוגה בחַיוכָי השוטַה ומַסרב להתנִכָר לזְכָרו ? 8 . כָלאתי את עצמַי בין קירות דירתי, מַאזְינִה להרבה רוק-שיער . גם כָשהכָאב היה נִיתן לנִשיאה, הוא גרם לי להתעוֵות מַבפנִים ; להתאווֹת לתחַושה אחַרת . 9 . אתה זְר לי, לפעמַים עד להרגיזְ, ובכָל זְאת אנִי נִוטַה להתגעגע להשתקפותי על פנִיך . אנִי לא אוהבת את עצמַי כָי אנִי לא תמַיד מַבינִה את עצמַי, אבל ההשתקפות שלי מַעינִיך הייתה יפה כָל כָך...
אל הספר