פרק עשרים ושניים: המסלול הוא המטרה

140 זה . אנחנו תמיד שרויים במצב רוח כלשהו . אולי עצבות, אולי כעס, אולי שום דבר מיוחד, סתם מין טשטוש . אולי הומור או שביעות רצון . בכל מקרה, יהיה זה המסלול . מה שיהיה, כשמשהו כואב בחיים, אנחנו בדרך כלל לא חושבים עליו כעל המסלול שלנו או כעל מקור חוכמה . למעשה, נדמה לנו, שאנחנו נמצאים במסלול בדיוק כדי להיפטר מההרגשה הכואבת הזו ) ׳כשאגיע לאל . איי, כבר לא ארגיש ככה׳ ( . פחים בתמימותברמה הזאת של הרצון להיפטר מההרגשה שלנו, אנחנו מט תוקפנות עדינה כלפי עצמנו . אבל העובדה היא שכל מי שהשתמש ברגעים ובימים ובשנים של חייו כדי להחכים, להיות נדיב יותר ולהרגיש בנוח יותר בעולם למד ממה שקרה ממש עכשיו . נוכל לשאוף להיות נדיבים בדיוק ברגע זה, להירגע ולפתוח את הלב לנו בדיוק ברגע זה . עכשיו הזמן . אם יש אפשרותואת התודעה למה שנמצא מו כלשהי להארה, זה ממש עכשיו, לא באיזה זמן בעתיד . עכשיו זה הזמן . עכשיו הוא הזמן היחיד . התייחסותנו אליו היא שיוצרת את העתיד . במלים אחרות, אם נהיה שמחים יותר בעתיד, זה בגלל השאיפה וההשתדלות שלנו שים שלנו מצטברים ; העתיד הוא התוצאה של מהלהיות שמחים בהווה . המע שאנחנו עושים ממש עכש...  אל הספר
פראג