63 מתייאשים ממנה, מתייחסים אליה כאל כאב . מנסים להתנגד לה בעשיית דברים שלא נצטרך לכבס, לא - לנצח, אנו אומרים - דברים שיחזיקו מעמד נים, אובדתנצטרך לגהץ . איכשהו, אגב הניסיון להכחיש שהדברים תמיד משת לנו תחושת הקדושה של החיים . אנחנו נוטים לשכוח שאנחנו חלק מהתוכנית הטבעית של הדברים . הארעיות היא עיקרון של הרמוניה . כשאיננו נאבקים בה, אנחנו בהרמוניה עם המציאות . תרבויות רבות חוגגות את הקשר הזה . יש טקסים לציון כל גישות ופרידות, יציאה לקרב, הפסדמלידה למוות, וכן פ - המעברים בחיים בקרב וניצחון בקרב . גם אנחנו נוכל להכיר בארעיות, לכבד ולחגוג אותה . עאבל מה בנוגע לסבל ? מדוע שנחגוג את הסבל ? האם זה לא נשמ על פחד מהארעיות . הכאב מושרש עמוקבומזוכיסטי ? הסבל שלנו מבוסס ברו מי בכלל הגה את הרעיון,בתפישת המציאות הצולעת, החד-צדדית שלנו . שיכול להיות עונג בלא כאב ? קידום המכירות של הרעיון הזה גורף למדי בעולם שלנו, ואנחנו קונים אותו . אבל כאב ועונג קשורים ביחד ; הם בלתי נפרדים . אפשר לחגוג אותם . הם רגילים . לידה היא כואבת ומהנה . מוות הוא כואב תחלה של משהו אחר . כאב אינו עונש ; ומהנה . כל דבר שמסתיים ה...
אל הספר