57 מקבלים, הוא קצר-טווח כל כך . ט שלאהשחרור . אבל כמעמדברים הרבה על הכאב של הסמסארה וגם על מלהיות תקוע חזק ללא-תקוע . התהליך שלר מזכירים, עד כמה כואב לעבו ההפיכה ללא-תקוע דורש אומץ עצום, כי, למעשה, אנחנו משנים מן היסוד את האופן שבו אנחנו תופשים את המציאות, כביכול משנים את הד . נ . א שלנו . זהו הדפוס האנושי : אנחנואנחנו מבטלים דפוס, שאינו רק הדפוס שלנו . מקרינים על העולם אין-סוף אפשרויות של השגת פתרון . יכולות להיות לנו שיניים לבנות יותר, דשא נטול יבלית, חיים נטולי מאמץ, עולם נטול מבוכה . אנחנו יכולים לחיות באושר לעולמים . הדפוס הזה משאיר אותנו לא-מסופקים וגורם לנו סבל רב . אנחנו לא רק מחפשים פתרון, אנחנו גם מרגישים שמגיע לנוכבני אדם פתרון . אלא שלא זו בלבד שלא מגיע לנו פתרון, אנחנו גם סובלים מהפתרון . לא פתרון הוא שמגיע לנו, מגיע לנו משהו טוב יותר . אנחנו ראויים לזכותנו מלידה, היא דרך האמצע, מצב נפשי פתוח, שיכול לחיות בשלום עם פרדוקס - אי-בהירות . כשם שנהגנו להימנע מאי-הוודאות, כך נחווה סימני גמילהו גמילה מלחשוב תמיד, שיש בעיה, ושמישהו, איפשהו, צריך לפתור אותה . דרך האמצע פתוחה לרווחה,...
אל הספר