אחרית דבר | 261 הממצה ביותר של מעקף רוחני . פעמים רבות מדי אנו מחפשים בתמימות רק "אור וחיוביות" או משקיעים שעות ואף חיים שלמים במדיטציה או בתרגולים אחרים של עדוּת, כדי להרחיק את עצמנו שלא במודע מהכאב ומהקושי הטמונים בסבל שלנו ושל אחרים . כוונותינו טובות, אבל כשאנו מתחמקים מהאמת העירומה, ונשאבים לחיפוש בלתי פוסק של האידיאל, אנו מחמיצים את הקרבה הרוחנית העמוקה שאפשר לחוות רק דרך נכונות לשהות בכל מאודנו בתוך החשכה הכואבת ועימה . קשה, כמובן, לעשות את זה לבד . אבל כשאנו מתכנסים יחד, מוכנים להיות עדים זה לכאבו של זה, לקבל אותו בלי לשפוט, בלי להסב מבט, בלי לנסות להקטינו או למגרו, אנו מגלים אמון, חיבור ושחרור מרפא . אנו חושפים את אחדותנו המהותית, העטופה בחיבוקו הנדיב של האלוהי . הצל, כמו הקונפליקט, הוא מנוע של התפתחות . בסופו של דבר הוא דוחף אותנו להתקדם למורכבות ולבהירות גדולות יותר . האנרגיה המנותקת והמכווצת שאנו מחזיקים באגם האפל שואפת לאינטגרציה ; הצ'י האפל כמהַלשוב אל אור התודעה, להשלים את מהלכו לאורך הספירלה הגדולה של החיים . נכונות להיכנס עם אור לתוך החשכה היא עבודת התפתחות ; היא מביאה ...
אל הספר