פרק ח : תמונה של עולם בטראומה | 211 התפוררות . תסמיניה צפים במיזם האנושי בצורות רבות ושונות ; הם מזינים ניתוק, ריחוק, אפתיה ורפיון, ומעוררים בקרב מנהיגים, תאגידים ומוסדות התנהגויות אנטי-חברתיות . טראומה בולמת התפתחות, מעכבת קִדמה ומדכאת חדשנות, וכך יוצרת לולאת משוב שלילית של קיפאון, קריסה מערכתית והתמוטטות תרבותית . כשהאנרגיה האפלה שאנו נושאים אינה זוכה להכרה ואינה מטופלת, היא מתגבשת לכדי הבעיות הממאירות של זמננו . אנו ניצבים ברגע מכריע בהיסטוריה, עומדים יחד על סף בלתי מפוענח . האם זהו פי התהום של חורבן או ראשיתו של שינוי חסר תקדים ? תלוי בנו . דבר אחד ברור : לא נוכל לשכנע את עצמנו בחשיבות ההתמרה ההכרחית רק על סמך עובדות . עלינו לחוש את המציאות העמוקה של זמננו כדי להכיר בכור ההיתוך שהיא מציבה לפנינו, ומתוך כך לאסוף כוח לשנותה ולהגשים עתיד חדש . לחוש באמת פירושו להיות מחוברים לגופנו, להפוך שלמים ומחוברים . שינוי הצורה מגיע דרך נוכחות . נוכחות קשובה, נפקדות ויצירת מְכָל לטראומה ד"ר אוֹטו שַארְמֶר ( Otto Scharmer, PhD ) במדינות, במערכות ובהקשרים רבים אנו מתמודדים עם שלושה פיצולים מרכזיים —...
אל הספר