פרק ה : חוכמת הטראומה הקולקטיבית | 119 ככל שיהיו במרחב ובזמן, המנותקים זה מזה לגמרי . כולנו מחוברים דרך מוצאנו המשותף . כשם שמצב מערכת העצבים של אדם תורם לבריאותו או לתפקודו הלקוי, כך גם מצב בריאותם של שורשינו הקולקטיביים מכתיב את טיב תגובתן והסתגלותן של קהילות וחברות, הן לשינויים תרבותיים והן לשינויי אקלים . טראומה קולקטיבית, כמו זו הנגרמת מהצלקות הקהילתיות שמותירות מלחמות, פועלת כחרב חדה הגודעת את השורשים האלה ומנתקת אותנו זה מזה ומעצמנו . היא פורמת את הקשר בינינו לבין ביתנו ומולדתנו, ומפקירה אותנו לכאב הבידוד ולגלגל המסתובב עד אין קץ של עבר מוכחש . סיבוביו של גלגל זה משחזרים את הסבל הקַרמי ומעבירים את הטראומה מדור לדור, עד שבסופו של דבר היא מוצאת מרחב, נוכחות קשובה ובהירות ; עד שמכירים בה, כדי שניתן יהיה לרפא אותה . זוהי אינטגרציה, ובאמצעותה אנו מוצאים את עצמנו בזיקה חזקה יותר לעצמנו ולאחרים ; אנו מתעוררים להשתתפות במרחב-אנחנו מודע . שורשינו מתחזקים, כך שגם כשאנו רחוקים ממולדתנו, אנו לומדים לחוש תמיד בבית . טכנולוגיה, טראומה והצל הקולקטיבי ההתקדמות הטכנולוגית המהירה הוזילה והנגישה ל...
אל הספר