10 | ריפוי טראומה קולקטיבית אחרי מלחמת האזרחים היה מעורבותם במשא ומתן של האזרחים, נפגעי המלחמה . משלחות נפגעים רבות הוזמנו להוואנה, כדי להעיד על חוויותיהן לפני הנושאים והנותנים משני הצדדים וכדי להישמע בתקשורת ובחברה הקולומביאנית . האו"ם והאוניברסיטאות בקולומביה בחרו בקפידה את האנשים האלה, כדי שישקפו את מגוון צידי הסכסוך . רבים מהם, אולי אף הרוב, היו נשים . להפתעת רבים, שחששו שהניסוי יפתח פצעים ישנים וישבש את תהליך השלום, רוב רובם של הנפגעים לא דרשו עונש, אלא קראו לסיים את הסכסוך האכזרי והציעו לאויביהם מחילה ופיוס . מתן קול לנפגעי המלחמה, הקשבה אמפתית והפניית תשומת לב חברתית חיובית לטראומה לא רק הזכירו לנושאים ולנותנים את מה שהיה מוטל על כף המאזניים, אלא אף סייעו לחברה הקולומביאנית להתחיל בתהליך האיטי של ריפוי פצעים ישנים . אם ברצוננו להביא לעולמנו שלום ושלוֹמוּת, חיוני שנלמד עוד על טראומה קולקטיבית ועל דרכי ריפויה . לכן ספרו החלוצי של תומאס הובל חשוב כל כך . הוא מסייע לנו לראות את ממדי הטראומה הקולקטיבית המצויה בבסיס תחלואי העולם ומדגיש את ההזדמנויות העומדות לפנינו לרפא את קהילותינו וא...
אל הספר