[ 248 ] זה כדור הארץ שבו כל נשימה וכל צעד אינם אלא התקדמות לעבר המוות . שבו הכאב הוא ערש הלידה הרועש והמדמם של השלווה . הפחדנות שלנו לא מצילה אותנו משום דבר בעולם שבו אומץ לב לא היה כלל אפשרות . היא זולגת כמו זיעה מהנקבוביות . היא מתייבשת בשמש המחויבות שלנו לחיות . כשטריליון גלגולי חיים מסתחררים ביקום, במהירות של אלף קילומטר לשעה בלי שום יעד נראה לעין . אמונתנו מונחת בצבע דמנו, במלח דמעותינו . כשהלב נשבר ובכל זאת ממשיך לפעום . כשאהבה היא ההוכחה היחידה לקיומו של אלוהים . משהו גדול מאיתנו והעיוורון שאיתו אנחנו מגששים את דרכנו בחיים . הפחדנות שלנו לא מצילה אותנו משום דבר בעולם שבו אומץ לב לא היה כלל אפשרות . כשאין משמעות למידת הזהירות שלכם כי ממילא תמותו . חלק מאיתנו פשוט מגיעים אל המוות בבטחה . [ 249 ] אבל בתבוסה כנה, אחרי חיים שאותם חיו רק למחצה . ספוגים בזיעת פחדנותנו, לאחר שלא התמסרו לחיות את החיים במלואם . כשבמדבר מרוחק נפתח פרח, מציע את שבריריותו לעולם . ובזאת טמון כוחו . פחדן אינו מסוגל לאהוב . ולכן אין לו הוכחה לקיומו של אלוהים, משהו גדול ממנו . הפחדנות שלנו לא מצילה אותנו משום דב...
אל הספר