משטרו של בכר צדקי החל רודף את הקומוניסטים כאשר אלה חלקו על מדיניותו . הוא גירש אל מחוץ לגבולות עירק את עבד אלקאדר אסמעיל ואת אחיו . מאוחר יותר, ב ,1938 הוצאה התנועה הקומוניסטית בעירק אל מחוץ לחוק, כשלוש שנים לאחר שהפעילות הציונית הופסקה כליל . שתי התנועות הציונית והקומוניסטית חידשו את פעילותן בעירק כמעט באותו זמן, בשנת 1942 : התנועה הציונית בעקבות "אלפרהוד" והתנועה הקומוניסטית לאחר שרוסיה הסובייטית הצטרפה למלחמה לצד בעלות הברית . הקומוניזם היה באופנה באותה עת הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים . הערבים ראו בו אלטרנטיבה לנאציזם כנגד אנגליה,וליהודים הוא היווה מוצא קל מהמשבר החמור שפקדם לאחר הפוגרום . הפרסטיזיה של הקומוניסטים עלתה בעקבות הניצחונות הרוסיים בחזית ורבים מבני הנוער שהושפעו מכך הצטרפו לפעילות קומוניסטית . בשנת 1946 ניתן היתר להקמת מפלגות פוליטיות בעירק . בקשתם של הקומוניסטים סורבה . לעומת זאת ניתן אישור להקמת "הליגה למלחמה בציונות" ) עצבת מכאפחת אלצהיונייה ( , שמייסדיה ומרבית חבריה היו יהודים קומוניסטים . כעבור זמן מה, כאשר נוכחו השלטונות שעיקר מאמציה מכוונים להפצת הק...
אל הספר