ערב אחד חזרנו מפעולה אלימלר, שלמה ואני . זה היה לפני חג העצמאות . החלטנו להביא את יהדות עירק לחגוג את החג, והרעיון קרם עור וגידים : אליעזר ניסח ברכה על היין ואנחנו הדפסנו והפצנו אותה ביו כל המשפחות . ובאמת, כמעט לא היה בית בגטו שלא השתתף בשמחה . ראית את כולם רוחצים את הבתים ומכינים את הדרוש כאילו היה זה ערב שבת . האווירה בגטו הייתה אווירת חג והכל לקחו בה חלק : מפי אבי ז"ל שמעתי שהיה אז ויכוח בבית הכנסת האם לברך את "יהי שם" ) ברכה בתפילת הבוקר המיועדת לחגים בלבד ( , ולבסוף פסקו בחיוב ואמנם קראו את הברכה; על המורים חברי התנועה הטלנו את התפקיד לשכנע את הילדים לבוא לביתהספר, למרות החג : פחדנו שהם ייעדרו בהמוניהם וחששנו מהתוצאות . תנועה שלמה חגגה הורות לקומץ בחורים . היינו רק בני שמונה עשרה, אף הובלנו את התנועה למעשים גדולים . עם פרסום חוק הוויתור על האזרחות והתרת העלייה לארץ נרשמו כמאתיים יהודים במשך כחודש . רק ביום בו התנועה קראה ליהודים להירשם באו ההמונים; וזה מה שמייחד תנועה זאת מתנועות אחרות . אין עוד תנועה עם להט, ארגון ויכולת עשייה כאלו ! 28
אל הספר