עליה ברכבת ובדרכים אחרות

אוורת לעליה היתה באמצעות תעודת­מעבר ללבנון, ומשם לחצות את הגבול בחזרה לכיוון מטולה, חניתה ואילון . דרך נוספת לעליה היתה באמצעות ויזה לארץ­ישראל תמורת תשלום פיקדון בסך שישים לירות שטרלינג לקונסוליה הבריטית, להישאר בארץ ולא לחזור . נבדקה גם אפשרות העפלה ימית מפורט­סעיד, על ידי שליח המוסד, רפאל רקנאטי, חבר צעיר מהפל"ים בשם מוקה לימון ועבדכם הנאמן ­ אך הרעיון לא יצא אל הפועל וכבר סופר על כך . באותו הזמן הוחלט על מבצע הרכבת הצבאית בערב פסח ,1946 כאשר אלפי חייללם יהודים יוצאים לחופשת מולדת . חודשיים ארכו ההכנות לקראת מבצע זה . חברי תנועות­הנוער חולקו לחוליות בנות שישה חברים, כל אחת עם ראש חוליה . ראשי החוליות היוו קבוצת­על, שאיתה עמדתי בקשר מתמיד כאשר קישרתי בינה לבין שליחי "המוסד" . החוליות פוזרו במקומות ריכוז שונים ושם קיבלו הדרכה בהגנה­עצמית ובשימוש בנשק קל . בפרקי זמן קצובים הובאו חברי החוליה לטכס­השבעה . כל אחד בתורו הושבע בפני דגל הלאום, לעלות לארץ בכל תנאי ובכל דרך, בבוא העת . במחבה האוהלים שהוקם על ידינו, מבעוד מועד, בחווה חקלאית בפרבר של קהיר, התקיים טכמ­ההשבעה . באוהל ההשבעה היתה מ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית