התנועות עשו עבודה מצויינת . בלעדיהן נוכחותי במצרים לא היתה קלה . עשרים אלף העולים שדובר עליהם קודם לכן, יצאו ברובם ממצרים בשנים 9491 1950 . לפי החוק המצרי מ ,1929 כל יהודי יכול היה לקבל נתינות מצרית . אר במאי ,1948 היו רק כ 5,000 יהודים מתור 80,000 יהודי מצרים, שאנחנו יודעים עליהם, בעלי נתינות מצרית . 35,000 היו בעלי 1תינות זרה ו 40,000 ללא נתינות כלל . אלה הם מספריה רשמיים, המופיעים בכתובים ובאנציקלופדיה העברית, והם כנראה, הקרובים ביותר לאמת . במצרים ב ,1949 היהודים רצו לצאת בכר איו ספק . הבעיה בעיקרה היתה של ארבעיםאלף היהודים חסרי הנתיגות, מכיוו שהאחרים היו בעלי איזו שהיא נתינות ויכלו לצאת ללא בעיה . מה עושים עם ארבעים האלף מחוסרי הנתינות ? השלטונות המצריים הסכימו לתת להם תעורותמעבר, לסה פאסה, שהיה כתוב בהן,באדום יציאה לכיוון אחד ללאחזרה . עם תעודת מעבר כזאת אי אפשר היה לקבל ויזה לאירופה מקונסוליה כל שהיא בקהיר . ובכן, מדינת ישראל התחייבה בפני השלטונות האיטלקים והצרפתים, לשאת באחריות לקליטתם בארץ, ואז נתנו המדינות האלו הוראות לקו 10וליות שלהן בקהיר להעניק ויזות, לפי ר...
אל הספר