"השומר הצעיר" במצרים

ב­ 1947 עלה חלק מהבוגרים ארצה, והחלק השני, שעדיין לא הגיע לגיבוש מתאים לעליה ארצה, נשאר במצרים וארגן את התנועה . ב­ 1947 הכל היה עדיין גלוי, אבל כנראה המשטרה והבולשת החשאית כבר פעלו בשטח . האחראים על מועדוני הנוער קיבלו אז הוראה להתייצב במשטרה כדי לחדש הרשיון להמשך פעילותם . הייתי אז ראש­קן והוזמגתי לבולשת . נאמר לי, שעלינו לסגור את המועדון ) בדאהר ( ולהגיש בקשה לקבלת רשיון להמשך הפעילות . עוד נאמר לי, שצריך להגיש רשימות של כל חברי התנועה . תוך התייעצות ולפי החלטה מסויימת, הגשתי רשימת "בני המדבר", ב 1י ,10 ,12 13 שנה, עט כתובות וללא שמות נוספים של חברים ואוהדים . למעשה, המועדון היה צפוי לסגירה, אבל המשטרה והבולשת העדיפו שלא לסגור אותו, כדי להמשיך במעקב וכדי לקבל את הרשימות המלאות . זה חיה ב­ 1947 . עד כמה שידוע לי, הדבר הזה געשה גם במועדונים אחרים, וראשי הקנים הגישו את רשימות "בני המדבר" הקטינים, בלבד . למעשה, הכל התנהל בהנהגה הראשית, שהיתה בנויה על טהרת החברית המקומיים של התנועה . ב­ 1948 גברו המעקב והחקירות . הייתי אז ראש­קן . לא אפרט את שעשו עימי, אבל בסופו של דבר, אחרי טיפול מסויים...  אל הספר