קרפנובפקי, הקרובה למשפחת קנייב בארץ . הבפיפ להעפלה ולהגנה במצרים הוגרו בקרב התנועה החלוצית . כך היה גם בטריפולי, בתוניפ וביתר ארצות צפוןאפריקה . לא ניתן היה לבצע כל פעולה בעניני הגנה או העפלה ללא שיתוף חברי התנועות החלוציות, שלמעשה היוו את הבפיפ ומרכז הפעילות . היתה הפרדה פונקציונלית בין העופקים בחינוך תבועתי לבין העופקים בעליה או בהגנה . לדוגמא, בני פרבוך ז"ל ושאול גואטה יב"ל, חברי תנועת "החלוץ הצעיר", נקבעו כפעילים בעניני העפלה והגנה, ורשמית הם לא עפקו בשום הדרכה חינוכית בתנועה . גם אני יצאתי לשליחות במצרים מטעם "המופד לעליה ב 1", אך נתבקשתי לעפוק בפעילות חינוכית תנועתית ולא בעני 1י עליה . המצב היה משונה במקצת . התנועות החלוציות לא היו לגאליות לחלוטין הן היו "נפבלות" . אומנם, היה להפתדרות הציונית שלט רשמי תלוי בכניפה למשרריה, אך אנחנו, כשליחים, היינו בלתילגאליים, והתנועות פעלו במפווה של תנועות צופיות . אליהו ברכה היה קומיפר ) נציב 0 הצופים היהודים באלכפבדריה ולבש מדים צופיים . לעתים היו במחנות ובמועדון שלגו ביקורי צופים מצרים מופלמים, אולי כדי לבדוק אם אנחנו באמת תגועת צופים . ל...
אל הספר