ומתברר שהתיק מלא אקדחים והוא הלך לתת שיעור לחברי הקבוצה הראשונה שבאה לקורס . לא 0ופר על הפעילות של רחל ינאית בןצבי, וגבו לא שמעתי מלה על יום הספורט שנערך בדמשק והמפגש של כל השליחים שהיו בדמשק באותו היום . אגב, לא סיפרו גם על הבאת הביכורים בביתהספר אליאנס, כאשר רבקה יחד עם בתהדוד שלי, שלימדה עברית בבית הספר, הן השושבינות . רבקה לא הזכירה את התמיהה שהיה מגלה בכל פעם המורה לערבית, כשהיה בא לכיתה ושואל איפה הילדים ? תמיד חסרו ילדים מהכיתה והיו אלה הילדים שעלו ארצה . היה גם מורה שני לערבית, חסן ביטארש הבן, שהיה ותיק ויותר מנוסה, שלא היה שואל שאלות בכלל . לשבחו של אמנון בודה, הוא מיודענו ד"ר מנשה הראל, עלי לציין, שכבר אז התגלו ידיעותיו בגיאוגרפיה, וכאשר מצא אצלי את מפת דמשק והסביבה, עשה הכל כדי לקחת אותה ממני . אם רבקה פעלה בקרב ילדי ביתספר אמנון פעל בקרב השיכבה הבוגרת יותר . את סידרת הטיולים שעשה לנו בדמשק והסביבה, לא נשכח אף פעם . הודות לו הכרנו את דמשק לפרטיפרטיה, למרות שאנחנו ילידי המקום . כך, יצאנו לאחד הטיולים לשיפולי הר החרמון, לקטנה, איפה שהיו המחנות, והוא עמד על כך שנחזור...
אל הספר