לארץ הרבה לחוצות מ"החלוץ" . באחת ההזדמנויות, נדמה לי שבשנת ,1943 העברתי גם את הקבוצה שנסעה לארץ להתאמן במסגרת "ההגנה" . אחרכר הצטרפתי למסתערבים, כאלונים, תחת פיקודו של ירוחם כהן . יום אחד הטילו עלי לנסוע ללבנון . הגעתי לבירות, שם היה נפתלי גולומב באותו הזמן, והטילו עלי לנטוע לטריפולי ולברר אפשרות הבאת עולים מתורכיה ממרסין לכיוון לטקייה . באותו הזמן הבעיה לא היתה בהעברת האנשים בתוך סוריה ולבנון, כי עמדו לרשותנו מכוניות צבאיות שאפשר היה לנצל אותן . הבעיה היתה באמת העליה מחו"ל, ובמידה שהיו אנשים מגיעים לסוריה או ללבנון היינו אז מתגברים על זה, במסגרת שהיתה לנו . בלטקייה, אחרי שהייתי בה שני לילות, נכנסתי לנמל . הייתי אישים וידעתי את כל הקשרים של עובדי הים ואת כל הנוהלים . כך הגעתי אל רב חובל שהיתה לו ספינה והוא עבד בקו של מרסיןלטקייה . באתי איתו בדברים . לא דיברתי איתו על עולים, דיברתי איתו על הברחת סחורות מה שהיה אז יותר מסוכן מאשר להביא עולים . למעשה, סיכמתי שיש אפשרות לעשות זאת . המרחק היה קצר ביותר והיתה אפשרות להביא עולים ממרסין שבתורכיה לסוריה ומשם ללבנון . חזרתי לבירות ואחר...
אל הספר